top of page
שישים ואט של תקווה
אשד דגן
אביה, גיבורת הספר "60 וואט של תקווה", ניצלת מחייה שלה. היא יוצאת עם בנה הבכור למסע שורשים מתוח במחוזות ילדותו שמעבר לאוקיינוס, ומריקה אל הדף את המסע הנפשי שעשתה מבית הוריה במפרץ חיפה של שנות השמונים, דרך האודיסאה של ייסורי הגוף והנפש שאינם מרפים ממנה גם באמריקה. בחירותיה האמיצות של אביה, לצד השגיאות הנמהרות וסלסלות האהבה, יכעיסו אתכם לעתים, אבל לרוב תבקשו לאמץ אותה אל לבכם. בכל מקרה, לא תוכלו להישאר אדישים לנוכח ההפתעות האורבות לה בכל פינה.
"ביום שנאטם לי הלב זרקתי אותו.
אז מה את מחבקת עכשיו?
את הבושה."
"אני האדמה,
והוא מוכרח לבצע באמצעותי הארקה לכל זה.
אני אוהבת לראות אותו כך, מלא חיות, מלא בפטפטנות, כשל ילד המתרוצץ בחונה פארק מפואר של מתקניי מחשבות צבעוניים."
"אין בו פינה היכולה לשמש לי מקלט."
שישים ואט של תקווה
בתוך העלילה הפרוזאית לכאורה שרקמה מחברת הספר, נשזר חוט שני נוגה העובר בין הרהורים על תפקידה כהורה, ובין הכמיהה הפשוטה לאהבה. הסופרת איננה לוקחת אותנו למסע תענוגות וספר זה איננו מציע גאולה. היא גם חומקת באלגנטיות מקלישאות של העצמה נשית. כוחה של גיבורתה, אביה, טמון דווקא בחולשתה וייאושה. אביה איננה מעוטרת בכתרים של הצלחה, וגם לא מבקשת אותם. מלחמת ההישרדות האמיצה שלה אל מול השדים שבנפשה ובגילומיהם עלי אדמות מזכה אותה בכבודה העצמי.
052-225-8910
bottom of page